דנק'ה (דניאל חנוך ז"ל) ושלמק'ה גלפרין יבלד"א הגיעו לארץ עם קבוצה של ניצולי השואה, שנאספו ע"י חיילי הבריגדה. הם הגיעו למושב באר טוביה, שם אומצו ע"י משפחות ועברו, כלוחמים צעירים, את מלחמת השחרור.
אחרי המלחמה עברו כולם יחד עם ילדי המושב ללמוד ב"מקווה ישראל" ושם הקימו גרעין להתישבות, שמצא את דרכו לנווה איתן. כאן השתלב דנק'ה בחקלאות ובחדשנות, נטע כאן את חוטרי התמרים שהגיעו מעירק. הוא אף לקח חלק פעיל בצוות המוביל.
דנק'ה התמחה בעיצוב המוצר ובעיקר בנושא אריזות. לא מעט אריזות בשוק היו תוצר של דמיונו הפורה.
דנק'ה שמר על קשרים עם הקיבוץ וחבריו,ועקב אחרי התפתחות העצים. כשבנה את ביתו נטע גם עצי תמר.
שנים רבות הקדיש להעלאת נושא השואה בארץ ובעולם. הוא ידע לרתק את מאזיניו בהרצאות ברחבי הארץ ובעולם. דור ניצולי השואה איבד אתמול את אחד מאחרוני הפעילים בשימור זכר השואה.
שלום לך חבר, נזכור אותך כל חיינו.
כתב יאיר בן צבי.
610202474417.jpeg)
